10 פברואר 2016

וולנטיינ'ס

וולנטיינ'ס ממש מעבר לפינה, זוכרים? 
אז בדיוק בשביל זה אני פה. בשביל להזכיר.
אבל לא רק!
השנה גם חסכתי לכם את השיטוט של הרגע האחרון בקניונים עמוסי בלוני הליום מתכתיים.

נעים להכיר -
♡♡ מהדורה מוגבלת של מארז וולנטיינ'ס זוגי מבית מיספטל! ♡♡



המארז כולל: 
עוגיות ריבה,
קוביות שוקולד חמאת בוטנים,
כפיות טראפלס במילוי קרמל מלוח,
לבבות שוקולד נוגט,
וזוג אלפחורס.
המחיר: 100 ש״ח
ניתן להזמין עד ליום חמישי 11.2 בשעה 11:00
במייל: misspetel@gmail.com
איסוף מרמת אביב ביום ראשון 14.2
בהמון המון המון אהבה!
♡♡♡

11 ינואר 2016

ארנבונים

שוב נשבעתי לעצמי שזו הפעם האחרונה. 
ובעצם גם מהפעם הזו ניסיתי להתנער, אבל הקטנה לא ויתרה: "אמא, אני נולדתי בקיץ, ועכשיו קיץ! אז מתי כבר יחגגו לי?"
ושם בדיוק הייתה הבעיה - הקיץ.
ניסיתי לשכנע אותה לדחות את החגיגות למזג אויר נעים יותר - בשביל לגלות שוב שדחיית סיפוקים זה ממש לא הצד החזק שלה. 
אז חגגנו. כן, שוב באוגוסט.
ועכשיו, בעיצומו של החורף החביב עלי כל כך, אולי באמת הגיע הזמן להוריד את התמונות מהמצלמה...








איך מכינים צבעי שמן בצורת ארנבונים -
ממש פשוט.
בשלב הראשון קונים צבעי שמן, ותבנית סיליקון.


שוברים את הצבעים לחתיכות קטנות וממלאים את התבנית בשברים. הילדים מתים על החלק הזה...


מכניסים לתנור לחום של כ-170 מעלות, ואופים עד שנמס. זה לקח כרבע שעה אבל יתכן שיקח גם יותר זמן. תלוי בצבעים.
מוציאים מהתנור וממתינים שיתקרר, ואז מחלצים את הצבעים מהתבנית ואורזים יפה.


זהו, נשבעתי לעצמי שזו הפעם האחרונה.

מה אמרת ילד? יומולדת דינוזאורים? טוב, תן לי רגע לחשוב על זה שוב...

07 ספטמבר 2015

קפה קפה

איך אני אוהבת את הקפה שלי?
בשקט. במרפסת. בספל חרסינה. לפעמים הפוך, לפעמים אייס, עם מגזין ביד השניה, או תוך כדי שיחת בוקר עם חברה טובה.
נשמע טוב, נכון? ברור, כי כל זה - בעיקר בדמיון.
איך זה נראה באמת?
תוך כדי תנועה, במעלית, בכוס חד פעמית, שורף לי באצבעות, ביד השניה עגלה, תיק, תינוקת מתלוננת, טלפון מהבעל, מאמא, מהבנק, מהירקן, ואז גם הנחתי את החד פעמית על הגג של האוטו, וככה גם נסעתי. תענוג.


ואז הגיע ה-1 בספטמבר. בשעה 8 שמעתי מהחלון את הצלצול הגואל. 
זה אמיתי, סופסוף הייתי לבד בבית.
לגמתי. לא האמנתי שהגיע הרגע הזה. 
מאז אני יודעת - ברגע שנשמע הצלצול, זה רק אני והקפה שלי.
ויותר מזה - לא רק שאני יכולה להחליט על איזו ארומה בא לי היום, על איזו טמפרטורה של המשקה ועל איזה ספל, עכשיו אני יכולה גם להחליט מה מכונת הקפה שלי תלבש היום!
כן, וכל זה לפחות לשבוע הקרוב, עד שתיכף יפלו עלינו החגים.
אבל עד אז - שקט. אני והקפה שלי.

אופס, טלפון מהגננת...



ארטיק קפה קר
המצרכים:
400 מ"ל אספרסו
200 מ"ל חלב מרוכז ממותק
2 כפות ליקר קפה / ברנדי
ההכנה:
מערבבים את כל החומרים, שמים בתבניות או בכוסיות פלסטיק, מכניסים להקפאה, אחרי שעה מוציאים מההקפאה ונועצים מקלות. מקפיאים 8 שעות נוספות.


בראוניז אספרסו
לתחתית:
חצי כוס קקאו
3/4 כוס קמח
חצי כפית אבקת אפיה
קורט מלח
100 גרם חמאה
רבע כוס אספרסו
כוס סוכר
2 ביצים
כפית תמצית וניל
לקרם:
180 גרם מרשמלו לבן
1/3 כוס אספרסו
מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
לקישוט:
פניני שוקולד מריר
ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים בקערה קמח, קקאו, אבקת אפיה ומלח.
בסיר קטן ממיסים חמאה. כשהחמאה נמסה מורידים מהאש ומערבבים פנימה את האספרסו. מוסיפים סוכר ומערבבים.
מוסיפים ביצים, אחת בכל פעם, ומערבבים היטב. מוסיפים תמצית וניל.
מאחדים את התערובת עם התערובת היבשה ושופכים לתבנית אפיה בגודל כ-25*25 ס"מ.
מכניסים לתנור ואופים כ-25-30 דקות. עד שהבראוניז מתייצבים. זהירות לא לייבש!
מוציאים מהתנור ומצננים.
לקרם:
שמים בסיר את המרשמלו ואת האספרסו, ומניחים על אש נמוכה.
מערבבים ברציפות עד שהמרשמלו נמס לחלוטין (זהירות לא לשרוף!). מצננים.
מקציפים את השמנת המתוקה, מוסיפים את המרשמלו המומס ומערבבים היטב.
שופכים את הקרם על הבראוניז, מפזרים מלמעלה פניני שוקולד ומכניסים לקירור. חותכים לקוביות.


וכל זה למה?
לרגל השקת פיקסי-קליפס המהממת של נספרסו, הקפה האהוב עלינו.
חוץ מהקפה הטעים והמגוון המרשים (בשבילנו וולוטו, תודה), מדובר במכונה שפשוט מבינה כמה קשה לנו לפעמים לקחת החלטות עיצוביות. המכונה מגיעה עם מגוון רחב של קליפים מתחלפים, ואפשר להחליף פאנל בקליק, להתאים אותו לבגדים, למפה או סתם למצברוח.







29 יולי 2015

מי מפחדת מעכבישים?...



ילדים זה באמת עסק מעורר יצירתיות.

בהתחלה זה היה דווקא די פשוט - היו לי שפע של רעיונות לנושאי ימי הולדת ולא הייתי צריכה לקבל את ההסכמה של אפחד עליהם.
פתאום, הילד כבר בן שבע ובאופן מפתיע יש לו רצונות משלו (חצוף!).

אני מודה שלרגע חשבתי להעמיד אותו במקום - סליחה, הלו, כאילו הבאתי אותך לעולם בשבילי, לא בשבילך...
אם אתה רוצה להשפיע על נושאים לימי הולדת לך תעשה לך ילדים משלך!

אבל אז חשבתי עוד רגע (יש לי קטעים כאלה לפעמים, אם במקרה ישנתי בלילה ואני קצת יותר רגועה) לשנות גישה, הרי ילדים זה סוג של הישרדות, ובהישרדות כמו בהישרדות (ואיפה גיא ההורס שיבוא לפקוד עלייי בסקסיות נוטפת, איפה? - יודעת שיצאתי איתו פעם? כן, פעם אחת. באמת חבל שהוא לא רצה עוד... כן, אז איפה היינו? אה, כן, בהישרדות ...) - מתמודדים עם האתגר!

יומולדת עכבישים? אין בעיה, אני כבר אראה לך מה זה יומולדת עכבישים...

(מזל, מזל שאחריו באו שתי בנות...)






















כן ברור, גם ההפעלה שעשינו הייתה בנושא, אלא מה...
הכנו ביחד עם הילדים מנורות לילה מפחידות



את הרעיון המבחיל לקחנו מכאן, איך מכינים?
ככה:

מה צריך:
צנצנת עם מכסה
מילוי אקרילן
עכבישי פלסטיק, למשל כאלה או כאלה
ובחנות אלקטרניקה נצטרך לקנות:
בית סוללות
נורה קטנה + בית נורה מתאים, או נורת לד
מפסק קטן
וחוט חשמל דקיק


המפסק שקנינו ורואים כאן בתמונה לא היה ממש טוב. אחרי שימוש לא ארוך הוא התקלקל, עדיף לקנות אחד כזה שלא צריך ללחוץ כדי להדליק/לכבות את האור, אלא להזיז מצד לצד.

אז מה עושים:
בונים מעגל חשמלי פשוט. זוכרים משיעורי אלקטרוניקה בכיתה ב'?
לוקחים את שני החוטים שיוצאים מבית הסוללות, מחברים אחד לצד אחד של בית הנורה ואחד לצד אחד של המפסק.

לוקחים חוט נוסף ומחברים קצה אחד לצד השני של המפסק ואת הקצה השני לצד הפנוי של בית הנורה.
מבריגים את הנורה לבית הנורה.
כשמכניסים סוללות ולוחצים על המפסק, האור דולק והאושר גדול.



עכשיו, את המפסק צריך להצמיד למכסה. 
לפני שמחוררים את מכסה מניחים את המפסק ואת בית הסוללות בתוכו כדי לוודא שיש להם מקום זה  לצד זה.
עושים חור במכסה. כדאי לשים לב לא לעשות את החור צמוד מדי לדופן כדי שיהיה אפשר לסגור את המכסה. נועצים משהו חד ועושים חור קטן, ואז עם מספריים פשוט נועצים את השפיץ בתוך החור ומתחילים לסובב בעדינות. כך לאט לאט מרחיבים את החור עד שמגיע לגודל המתאים למפסק. מבריגים את המפסק פנימה.





את בית הסוללות מדביקים עם דבק דו צדדי לצד השני של המכסה, ובית הנורה נשאר חופשי.



לוקחים את הצנצנת וממלאים באקרילן. לא לדחוס, רק למלא בעדינות.
מכניסים עכבישים צמוד לדופן של הצנצנת.
יוצרים עם האצבעות רווח קטן בעדינות באמצע המילוי, לעומק של בערך שליש מהצנצנת. מכניסים לתוך הרווח את בית הנורה, וסוגרים את המכסה.



חופשה נעימה!

12 יולי 2015

לילה

את עייפה??!

אני עייפה!
אני ה-כ-י עייפה!
אני כל כך עייפה! גמורה מעייפות!!

בכלל, איך שאני קמה בבוקר אני כבר עייפה.
קמה כי השעון מצלצל או כי איזה ילד מחליט שמספיק לי (לא, ממש לא מספיק לי!) ואני רק רוצה לחזור לישון.
כל היום אני רק מפנטזת על המיטה, רק מחכה שיגיע כבר הלילה.

בשש וחצי בערב אני כבר בכוננות מיטה - מתקתקת שלושה ילדים: ביצים ירקות וגבינה, מקלחות ובשמונה אפס-אפס למיטה!
שמונה. אני מסתכלת על המטבח ומתחילה לחשב: כלים, מכונה להכניס ו-2 מכונות לקפל, להכין תיקים למחר, 2 מיילים דחופים מאחר הצהריים (אולי הערב אפילו אצליח לכתוב איזה פוסט?) ו-10 גג אני ישנה!

לא מספיקה למצמץ וכבר עשר וחצי. 

אני באמת לא מבינה מה הקטע הזה - כל יום, כל היום, אני מחכה שיגיע הלילה, וכשהוא סופסופ מגיע - אני פשוט עסוקה מכדי להתפנות לו. 
כל לילה אני רוצה לישון בעשר ונרדמת בשתיים.. 

למה?

נגיד, הלילה, באמת שהייתי עייפה, ב-א-מ-ת. אבל הייתי חייבת להכין איזה מוס שוקולד...




מוס שוקולד בצנצנת מהממת

5 מנות

המצרכים:
100 גרם שוקולד מריר קצוץ
100 גרם חמאה חתוכה לקוביות
כפית קפה נמס מגורען
2 ביצים, מופרדות
100 גרם סוכר
2 כפות ברנדי
קורט מלח
גרגירים מחצי מקל וניל
שמנת להקצפה 
כף סוכר

ההכנה:
ממיסים על בן-מארי שוקולד, חמאה וקפה עד שמתקבלת תערובת אחידה. מורידים מהאש.
על בן-מארי נפרד מערבבים חלמונים, סוכר, גרגירי וניל וברנדי. מערבבים כ-2 דקות עד שמתקבלת תערובת חמימה וסמיכה. מורידים מהאש ומקררים. מקפלים את תערובת השוקולד לתוך תערובת החלמונים.
בקערת המיקסר מקציפים חלבונים עם מלח לקצף יציב. מעבירים שליש מהחלבונים לתוך תערובת השוקולד ומערבבים. מקפלים בעדינות את שאר החלבונים לתוך השוקולד. 
מחלקים בין כוסות ומקררים כ-4 שעות, עד שמתייצב. 
מקציפים את השמנת עם הסוכר, ומוזגים מעל המוס.

ליצירת "אלכסון": בעת מזיגת המוס, מחזיקים את הכוס באלכסון. מניחים את הכוס לקירור באלכסון בתוך תבנית מאפינס או בתוך תבנית ביצים נקייה עד שהמוס מתקרר ומתייצב. 
אם מכינים באלכסון יש להכפיל את כמות השמנת שבמתכון.

והצנצנת המהממת? מכאן

10 מאי 2015

החברים הכי טובים

ברגע שהתחלנו לצאת הוא דאג להבהיר לי שהם החברים הכי טובים -
תמיד ביחד, הולכים לכל מקום ביחד, עושים ה-כ-ל ביחד,
ושיהיה ברור: זה לא עומד להשתנות! 

נו בסדר. אני לא מתרגשת בקלות. עם הזמן סדרי עדיפויות אצל כולם משתנים. גם שלהם ישתנו. 
אז זהו ש... הם באמת כל הזמן היו ביחד. לאן שלא נסענו הם היו כמו תאומים, ביחד. 
יש מקום באוטו, אין מקום באוטו, חברים הכי טובים, לא? אז מתאמצים. 

תינוק ראשון, ואז עוד אחת, ואפילו עוד אחת - והם תמיד מצאו זמן לטיולי לילה בפארק -
מדברים... קיבינימט על מה הם יכולים כבר לדבר???
לפעמים הייתי יוצאת עם חברות, חוזרת מאוחר ומוצאת אותם מרוחים בכיף על הספה, מבסוטים מהזמן איכות שלהם.
פעם אפילו תפסתי אותם ישנים ביחד! 

ואם הייתי רק מעזה לומר מילה, הוא מיד טרח להזכיר לי שהם החברים הכי טובים.
עוד הרבה לפני שאני הגעתי...  

אז איך אומרים if you can't beat them, join them...
פעם אפילו אפיתי בשבילו משהו -
ככה, בשביל ההרגשה הטובה...







עוגיות לכלבים
המצרכים:
2 כוסות קמח מלא
חצי כוס קמח תירס
חצי כוס קוואקר
ביצה
רבע כוס שמן
3/4 כוס ציר בקר (כן בטח, אפשר מאבקה. לא באמת נטרח להכין ציר בקר בשביל זה...)
צנצנת מהממת

ההכנה:
מחממים תנור ל-170 מעלות
מערבבים היטב את כל החומרים לבצק אחיד (אם הבצק דביק מדי מוסיפים עוד קצת קמח)
מרדדים לעובי כחצי ס"מ,
קורצים צורות או חותכים למלבנים
ואופים כ-25-30




לבוגי
1999-2015


24 פברואר 2015

שוקו

אין כמו ריחות בשביל להחזיר אותנו ברגע לילדות.

בשבילי זה הסבון הבודד שנהגנו להתרחץ איתו (כן כן, אז, עוד במיליניום הקודם, לא היה כזה מבחר). 

בשביל הילדים שלי דווקא קיוויתי שהזיכרון יבוא יותר מכיוון המטבח...

אז בימים גשומים, או סתם קרירים, אנחנו חוזרים מהגן ומכינים שוקו חם. 
המצאנו לנו טקס של ממש, מוציאים את ספלי השוקו על מגש עץ וליד כל ספל מונחת אחר כבוד גם עוגיה חמודה.

פתאום הם הגיעו לגיל שמתחילים עם משאלות - עוצמים עיניים, מחברים כפיים, לובשים פרצוף של מלאך ומתאמצים חזק "הלוואי שהעוגיה תהיה בגודל של עוגה... הלוואי הלוואי..." 
אני דווקא הייתי יותר בכיוון של "הלוואי שלא..."
ובכל זאת, כשכמה ימים אחרי זה קיבלתי את השוקולית לאפייה לבדיקה, התחשק לי לרגע להפוך לפיה טובה...

אמנם הייתי סקפטית, אבל נתתי לזה צ'אנס. נכנסתי למטבח ורקחתי כמה מתכונים.

בעיצומה של האפיה, הברדקיסט שלי נכנס אחרי בית הספר הביתה, פתח את הדלת, נעצר, ריחרח וקרא:
"אמא, יש פה ריח של שוקו! ממממ.... אבל אני לא רואה שוקו!"
השוקו, אפרוח שלי, השוקו בתוך העוגה...