ממתק חלת דבש

ממתק יערת הדבש

מכירים את זה שאנחנו אוהבים אוכל שלמדנו לאהוב בילדותנו?

אז בעלי – הוא אוהב אוכל שרוף וקשה. אבן.
כל מה שיש לו טעם ומרקם של גחל.

ידוע גם שבשביל לחבב טעם מסויים צריך לטעום אותו 10 פעמים…

לא אוסיף.

טוב, כן אוסיף. הוא לא אוהב סושי. מי לא אוהב סושי??
לא אוהב מרקים, 
לא אוהב מוקרמים,
לא אוכל דברים רכים,
ולא דברים בהירים.

איזה בזבוז של מטבח. בינינו? מזל שיש לו כמה מעלות אחרות.
הילדים לעומתו, דווקא מבינים דבר או שניים בקולינריה ונולדו עם חך אנין במיוחד.

ואז הכנתי את הממתק הזה. היה לי בראש קינוח קרמי, דבשי, ומלמעלה פירורים של הממתק הזהוב והפריך הזה. 
ניסיתי כמה מתכונים, טעמתי, בחנתי והחלטתי.
ואז הוא בא, לקח חתיכה, טעם, והכריז – לא טעים.
נעצבתי והחלטתי להמשיך הלאה. לא נורא, אכין משהו אחר.

ואז נכנסתי בבוקר למטבח ומצאתי שם את הילד. מנשנש.
"אמא, מה זה הדבר הכל כך טעים הזה??"
טעים לך?
"טעים לי ממש!"

ואז הבת באה והוסיפה –
"טעים! יש לזה טעם של שערות סבתא. של הסוף של השערות סבתא, אלה שנדבקים בסוף למקל. אפשר עוד?"

חלת דבש

הממתק המקסים הזה עשוי מ-4 רכיבים בלבד ו-10 דקות עבודה.
מרתיחים סוכר, גלוקוזה ומים לקרמל, וכשהתערובת רותחת מכניסים פנימה אבקת סודה לשתיה שגורמת לבעבוע מיידי, ומתקבל ממתק שמזכיר במראה חלת דבש.

ממתק חלת דבש

המצרכים:

400 גרם סוכר לבן
100 גרם גלוקוזה
1/4 כוס מים
כפית סודה לשתיה

ההכנה:

מרפדים בתנית בגודל 20X30 ס"מ בנייר אפיה משומן.
מכניסים לסיר עם תחתית עבה סוכר, גלוקוזה ומים. מערבבים ומביאים לרתיחה. מרגע שרותח לא מערבבים יותר.
מבשלים מעל להבה בינונית עד שהתערובת מגיע ה לטמפרטורה של 155 מעלות ומקבלת צבע ענברי-זהוב.
מסירים מהאש ומפזרים מיד כפית של אבקת סודה לשתיה ומערבבים. זהירות – התערובת רותחת ומבעבעת.
תוך כדי בעבוע שופכים את התערובת לתבנית. היא תמשיך לבעבע בתבנית, לא לגעת.
מניחים לה להתקרר ולהתקשות בטמפרטורת החדר, כחצי שעה.
שוברים לקוביות ומאחסנים בכלי סגור.

חלת דבש מתכון

כמה הערות והארות – 
אפשר להחליף חצי מכמות הגלוקוזה בדבש – אצלנו משמעותית פחות אהבו את גרסת הדבש.
אפשר להחליף גם את כל הגלוקוזה בדבש אבל אז מתקבל ממתק מאוד נדבק לשיניים עד כדי סכנת שליפת סתימות. אז ללעוס בזהירות…

וחוץ מלנשנש, מה עוד עושים עם זה?
אורזים כמה כאלה בשקית צלופן או בצנצנת יפה ומביאים במתנה לראש השנה.
מכינים קינוח שכבות
מפוררים ומפזרים כתוספת קראנצ'ית לקינוחים ולעוגות, למשל בפנקוטה הזו

תוכן קולינרי ישראלי איכותי
powered by foody

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • שרית!
    תודה על המתכון… עשיתי אך לא יצא לי אוורירי כמו שלך אלא יותר סוכריה דחוסה. הסודה לשתיה אכן התסיסה לי את התערובת אך בקירור הנפח ירד ונוצר מרקם של סוכרית קרמל טעימה אבל לא אוורירית כמו שלך.
    היכן טעיתי?
    האם יתכן וחיממתי מעל 155 מעלות או שמסיבה אחרת…

    • הסיבה כנראה ששפכת את התערובת לתבנית מאוחר מדי. צריך לשפוך אותה ממש צהר ואז היא ממשיכה לתסוס בתבנית והבועות נשמרות. אפ התסיסה הסתיימה ואז שופכים לתבנית אז בעצם הורסים את הבועות…