גם סופלה שוקולד וגם קראמבל פירות

משבר גיל ה-40 – כמה זמן הוא נמשך?
נניח והוא התחיל שנה לפני, וממשיך כבר שנתיים אחרי, אז יש עוד סיכוי שאי פעם הוא יהיה מאחורינו?
 
זוכרים אז כשארז אופניים ונסע לאילת?
לא זוכרים? גשו נא והזכרו
כמעט 3 שנים עברו, ומצאנו את עצמנו שוב באילת. בשיא החורף. והפעם כל המשפחה.
ארזנו מזוודה, זוג אופניים, עוד זוג גלגלים לאופניים, כי הוא התקשה להחליט עם אילו גלגלים בא לו יותר לדווש, נעלי ריצה, נעלי רכיבה, חליפת שחיה, 4 חולצות רכיבה, 18 חולצות ריצה, ארגז ויטמינים, ג'לים, תרסיס לשחרור שרירים והמווווווווון חטיפי אנרגיה.
אני רק לקחתי לי תיק קטן עם רסקיו.
איכשהו הצלחנו להכנס לאוטו בין כל גלגלי האופניים (אחד מהם היה תלוי על תקרה המכונית. בחיי. ומדי פעם מהמהמורות שבמהלך הנסיעה אחד או יותר מהילדים התלונן שגלגל דופק לו בראש. מיד קיבלו הנחיה להחזיק את הגלגל למעלה, כל אחד בתורו, והמשכנו לנסוע).
 
באיזור דימונה הוא כבר הסכים לעשות עצירה קצרה לפיפי, כשכבר היה נדמה שהילדה לא סתם מבקשת במשך שעתיים אלא באמת מתכוונת לזה. אני חשבתי לנצל את העצירה ולרגע למתוח את השרירים ולשתות קפה בחוץ, אבל תוכניותיי התבדו בשניה כשהוא פקד עלי לקחת את הקפה איתי לדרך כי חייבים להגיע לאילת לפני שחלוקת הערכות לתחרות נסגרת. אז מה אם יש חלוקה גם למחרת היום. 
ליעלים במצפה רמון נופפנו לשלום מהחלון תוך כדי נסיעה, והמשכנו לנסוע עד אילת. 
 
ביום המחרת עשינו חזרה גנרלית לקראת התחרות. הסתובבנו ברחבי העיר והוא הראה לנו כל נקודה קריטית במהלך הדרך כולל לו"ז משוער. שנדע איפה ומתי לעמוד בכל שלב ולנופף לו לשלום. 
 
חזרנו למלון לגלות שכל העיר התגייסה למען התחרות, ושכל מה שיש לאכול בחדר האוכל זה אלפיים סוגים של פסטה ועוד מליון סוגים של תפוחי אדמה. ואז מה אם בדיוק (שוב) התחלתי דיאטה? אז אכלתי סלק ושתקתי.
 
הגיע יום התחרות. השעון העיר אותנו ב-5 וחצי, ויצאנו בכפור של לפנות בוקר אילתי להתחיל את התחרות. כלומר – הוא מתחיל את התחרות ואנחנו מתחילים לפרפר מנקודה לנקודה כדי לנופף ולצעוק לו מילים מעודדות. כשכול מה שאני הייתי צריכה באותו רגע, כשעמדתי מול הזריחה בחוף אילת הקפוא, עם 3 ילדים ישנוניים תלויים עלי, זה מישהו שיעודד אותי, ורק יגיד לי שבעוד חצי יממה הכל יהיה מאחוריי. 
וסופסוף הוא יצא לדרך. ואנחנו? כמו שתרגלנו יום קודם – רצנו כל היום מנקודה לנקודה כדי לנופף לו ולצעוק מילים מעודדות. רק שבניגוד לחזרה שעשינו, כל הנקודות שהגענו אליהן היו באותו היום חסומות לגישה לקהל המעודדים ונאלצנו למצוא דרכים מאוד יצירתיות כדי באמת להצליח לנופף לו. חלק מהן כללו טיפוס על חומות, ומיותר לציין שברובן ככולן הוא בכלל לא ראה אותנו. 
השיא היה כשחיכינו שעתיים וחצי ברוח ובגשם בכיכר עם חטיף אנרגיה ואדוויל עד שהוא באמת הואיל לעבור שם בריצה. בינתיים בזמן הזה התפשטה השמועה שעומדת בכיכר מישהי עם 3 ילדים ואדוויל, ובכל הזמן הזה מצאתי את עצמי מחלקת תרופה ירוקה לבקשת העוברים ושבים. וקצת גם לעצמי.
4 שעות אחר כך (ועוד 3 נקודות עידוד) רצנו כולנו לעבר קו הסיום, ולא הייתה מאושרת ממני.
חזרנו למלון לארוחת הערב (ערב? יותר אמצע הלילה) כדי לגלות שעכשיו מגישים שם אלף סוגים שונים של עוף. ואז מה אם אני צמחונית. אז שוב אכלתי סלק. ושתקתי.
 
מיותר לציין שלמחרת שנינו היינו באפיסת כוחות מוחלטת? אבל הילדים? ממש לא! 
למעשה, אני עדיין באפיסת כוחות. ועכשיו הוולנטיינס הזה פתאום. כאילו – כל המסע הזה שעשיתי במהלך התחרות, ובעיקר לקראתה, הוא לגמרי חגיגת אהבה אחת גדולה. לא כך? כי אם לא באמת הייתי אוהבת, לא הייתי עומדת שם באמצע הכיכר מחלקת אדוויל ואוכלת כל כך הרבה סלק.
אז אני פטורה השנה?
אולי רק אכין משהו טעים ונתכרבל ביחד מול הטלויזיה? 
מה כדאי יותר? סופלה שוקולד או קראמבל פירות אדומים? או אולי גם וגם?
אני אפסיק את הדיאטה ל(עוד) ערב אחד…
 

סופלה שוקולד

4 מנות בקוקוטים

החומרים:

170 גרם שוקולד מריר, 70% לפחות
25 גרם חמאה
כפית תמצית וניל
4 ביצים, מופרדות
4 כפות סוכר
קורט מלח

 
אם רוצים גם רוטב:

100 גרם שוקולד מריר
50 מ"ל שמנת מתוקה
כף סוכר
חצי כפית אבקת קפה נמס

ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים קוקוטים בחמאה.

2. ממיסים במיקרו שוקולד וחמאה, בפולסים. מוסיפים תמצית וניל.

3. מוסיפים חלמונים, אחד אחד, ומערבבים להטמעה.

4. מקציפים בנפרד חלבונים, סוכר ומלח לקצף יציב.

5. מערבבים בעדינות את החלבונים לתוך תערובת השוקולד.

6. ממלאים את התבניות (בשלב הזה אפשר לשמור את הבלילה בתוך התבניות במקרר, עד יממה)

7. אופים 15-20 דקות.

לרוטב:

ממיסים ביחד שמנת ושוקולד, מוסיפים סוכר ואבקת קפה ומערבבים לאיחוד. שופכים על הסופלה ומגישים.

קראמבל פירות אדומים

4 מנות

החומרים:

1.5 כוסות קמח תופח
75 גרם חמאה רכה
1/2 כוס סוכר
1 ביצה
1 חלמון
כפית גרידת לימון
כפית תמצית וניל
3/4 כוס שמנת חמוצה
כוס פירות אדומים, טריים או קפואים (פטל, תותים, אוכמניות)

לקראמבל:
1/3 כוס קמח
1/4 כוס סוכר דמררה
1/4 כוס שיבולת שועל
25 גרם חמאה
קורט מלח 

ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות.

2. במיקסר עם וו גיטרה, מקרימים ביחד חמאה וסוכר. מוסיפים ביצה וחלמון ומערבבים עד להטמעה. מוסיפים תמצית וניל וגרידת לימון.

3. מוסיפים מלח ושמנת חמוצה ומערבבים. מוסיפים קמח ומערבבים עד לאיחוד.

4. מחלקים את התערובת בין קוקוטים – ממלאים עד למחצית מגובה הקוקוט.

5. מפזרים מלמעלה את הפירות.

6. מכינים שטרוייזל: 
לאותה קערת מיקסר, מכניסים את כל החומרים: חמאה, סוכר, מלח, שיבולת שועל וקמח. מעבדים עד שמתקבלים פירורים.

7. מפזרים את הפירורים מעל הפירות, מכניסים לתנור ואופים כ-30 דקות.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *