על בנים ועל בנות

 
בת.
אני רוצה בת.
מה לא ברור? 
בת – אני רוצה ב-ת!!!
כן, כזאת עם צמות וקוקיות וכל השיגעונות. כן, מעצבנת כזאת. 
בדיוק. ככה אני רוצה – בת. 
לא בן. 
לא עוד בן. 
בת!

תבינו, כל החיים שלי גדלתי עם בנים. 3 אחים. בחיי שאני אוהבת אותם, אבל לגיוון קיוויתי לאיזו בת קטנה.
ילדה מתוקה לשחק איתה בבובות ויצירות.

בבכור שמחתי. הייתי מאושרת. בן בכור!
ואז רציתי גם בת. 
נו טוב, שני בנים זה גם לא רע. חברים לתמיד. וכולם גם הבטיחו שהשלישית תהיי בת.
מה רע בשני בנים ובת? להיפך, זה מצויין: הם ישמרו לי על הבת 🙂
כשקלטתי את הצ'ופצ'יק השלישי, זה שהרופא ניסה להסתיר בסקירה התחלתי להשתולל.
מה כבר ביקשתי? בת??!

אני יודעת, אני יודעת, כולם כל המן אומרים: הכי חשוב זה הבריאות.
והרי הבנים, הם כבר יביאו בנות.
גם כן בנות. בטח יביאו לי פרינססות שטלתניות.

והכי מבאס. לא, באמת, הכי מבאס, זה לבוא אליה ולראות את כל השמלות היפות שהיא תופרת לקטנה שלה. 
את הכובעים המ-א-ממים שהיא סורגת לה. כל אלה שאמורים היו לעבור בטבעיות אליי ועכשיו בטבעיות הם פשוט פוסחים מעליי ועוברים לחברה אחרת, אחת כזאת מעצבנת שנולדה לה בת…
אני נכנסת אליה הביתה ולבי נחמץ לראות את המובייל הורוד הזה. אני גם רוצה כזה. ורוד מתקתק ומאוס.
היא קולטת אותי וישר מבינה, מרגיעה ומבטיחה "אל תדאגי, נכין לך אחד כחול".

הדמעות חונקות לי את הגרון.
לפחות יש לי חברות בנות טובות. ממש טובות.
pompom-mobile
pompom-mobile-2

הוראות הכנה:
החומרים:
מקלות, אפשר מחנויות יצירה ואפשר גם ענפים. אפשר גם חישוק במקום.
חוט שקוף
דבק ג'ל
צורות מנייר בריסטול. אפשר להכין לבד ואפשר לחפש מוכן באטסי.

pompom-mobile-3

אם משתמשים במקלות – מצליבים וקושרים.

pompom-mobile-4

מדביקים את הצורות על החוט. מורחים פס של דבק על הנייר ומדביקים את החוט. אפשר להדביק שתי צורות זהות משני צידי החוט, אבל לא חייבים. באותו אופן מדביקים כמה צורות לאורך החוט. מכינים חוטים כאלה לפי הצורך.

 pompom-mobile-5

קושרים את החוטים עם הצורות המודבקות עליהם למקלות (או לחישוק, או לקולב, או למה שבא), ותולים.

pompom-mobile-6
 butterfly-mobile

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • בת.
    צמות
    קוקיות
    שיגעונות
    מעצבנת כזאת
    ילדה מתוקה
    בובות
    יצירות
    בנים. הם ישמרו לי על הבת
    פרינססות
    שתלטניות.
    שמלות יפות
    כובעים מ-א-ממים
    מובייל ורוד
    ורוד מתקתק ומאוס
    בת.

    אין שופטים מישהי בשעת צערה.
    צר לי שצר לך. השיתוף שלך כנה ואמיץ, גם אם קשה לי עם התכנים שלו.

  • בהיריון השלישי לא רציתי לדעת. הייתה לי הרגשה שזה בן שלישי, אבל לא רציתי לסחוב חצי שנה בבאסה. הוא נולד. המיילדת אמרה: זה בן. הסתכלתי עליו והתאהבתי מיד. זה לא קרה לי עם האחים שלו. אולי בגלל הידיעה שהוא בן זקונים.
    כולם מנחמים אותי, לא נורא. בפעם הבאה בת. אבל אני יודעת שלא תהיה פעם הבאה. וגם אם במקרה כן-אני מקווה שיהיה עוד בן. שהאיזון בבית יישמר.
    יש לי ארבע אחיות. אין לי אחים בכלל. אני מגלה כל הזמן דברים חדשים. ואת הכובעים והשמלות והנעליים-אני סורגת/קונה לאחייניות שלי. וכשהן מתחילות עם השגעונות המעצבנים שלהן ( אני רוצה רק את השמלה היפה!!!!! ) אני פשוט מחזירה אותן לאימהות שלהן…
    חיבוק גדול מאחת שמבינה מאוד ללבך.

  • היה לי מאוד קשה לקרוא את הפוסט הזה!! מאוד!! בתור מישהי שנלחמה שיהיה לה בן שני במשך כמעט 8 שנים יש לי חברה שאפילו את ההריון הראשון לא מצליחה לחוות והיא נשואה כבר המון שנים ועוד קרובת משפחה שבקושי רב וקרב עקוב דמים הביאה ילדה לתפארת אחרי 8 שנים שלא מצליחה לשחזר את ההצלחה הזו והרשימה עוד ארוכה.
    וזה לאנונימית שהגיבה מעליי – ניחמו אותך? השם יישמור!!! ממתי מנחמים כשנולד תינוק?????
    אני בוחרת שלא להתייחס לתוכן שכתבת אבל התמונות של המוביילים מאוד יפות.
    שולי

  • לצערי זה כבר פוסט סטטוס שני בנושא שאני קוראת השבוע.. ולא ממש משמח אותי.. יש המון נשים שנלחמות שנים להביא ילדים, לא משנה אם זה בן או בת, הפלות, הזרקות, הורמונים, דם יזע ודמעות, עוד תשובה שלילית ועוד תשובה שלילית… קשה לי , פשוט קשה לי לתפוס את זה שאנשים מתבאסים אם תהיה להם עוד ילדה או עוד ילד… פשוט קשה לי.. אני נשואה לבת זוגתי שחושבות להביא ילד שהתהליך אליו כל כך קשה כלכלית (הילד לא נולד ורק להביא אותו בתרומת זרע ואת אחיו הפוטנציילים זה משהו כמו 60 אלף שקל..) ונפשית? כל כך הרבה בדיקות, זריקות, הזרעות, נכון זאת הדרך חיים שבחרתי לעצמי והיא קשה יותר אבל היא כל מה שאנחנו רוצות וגם אם יהיו 3 בנים או 3 בנות בסוף , אני לא חושבת שבחיים אשמע את המילה "בא לי…"
    ממש עצוב לי לקרוא פוסט כזה על הבוקר..

    אבל בלי קשר, הדברים שלך מדהימים… 🙁

  • כמה שאני מבינה לליבך. עשור. 6 לידות, מקרים שמופיעים רק בספרי הגניקולוגיה, 3 ילדים בריאים. בנים.
    גם אני ערגתי לבת שלישית, קיוויתי, התפללתי, עשיתי עסקאות עם עצמי ועם מי שיכול לשמוע משאלות לב.
    אני מאוהבת בהם אבל יש בי עצבות כשאני נכנסת לחנות בגדי ילדים, כי ברור לי שלא תהיה לי הבת שרציתי.
    כלות זה ממש לא אותו דבר.
    מצד שני, תרמת תרומה נכבדה לאוכולוסיית הבנים הכי שווים שיש. זה גם משהו, לא?
    ולכל אלה שזה לא משמח אותם, לא מוצא חן בעיניהם הפוסט – מה שנקרא, תקפצו. אתם לא חייבים להסכים, לא חייבים לקרוא ובטח ובטח שלא להגיב.
    לא צריך לצלוב ולא להעלות על המוקד. זו דעתה של הכותבת, זה הבלוג שלה
    וכל מילה נוספת מיותרת.

  • מה אתן רוצות ממנה, נכון שיש כאלה שמתקשות להביא ילדים לעולם, וזה קשה מנשוא וצר לי עליהן מאוד, אבל מה הקשר לזה שהיא רוצה בת ? זכותה… ואני בטוחה שהיא אוהבת מאוד ושמחה ומעריכה את כל הבנים ולא אומרת לאף אחד מהם שחבל שהוא לא בת, ועדיין – זה בסדר גמור לרצות קוקיות וצמות ושמלות ורודות ומריבות על בגדים…

  • בתור מישהי שעכשיו ילדה את הבן הרביעי אני מאוד מבינה אותך תמיד רוצים משני המינים ושיהיה לנו בת שתהיה לנו לחברה טובה ויהיה לנו את כל הורוד הזה , אבל דברים באמת מקבלים פרופורציה וכשהוא יוצא זה הדבר הכי מדהים בעולם ובאמת העיקר שיהיו בריאים 🙂 בהצלחה!

  • כאמא לשלושה בנים ובת מבינה קצת את התחושה… בהריון הרביעי היה לי ברור לגמרי שיהיה עוד בן, ולכן בשקיפות סברתי שפשוט עוד לא רואים, ובסקירה הרופא היה צריך להוכיח לי שוב ושוב שיש שינוי… ומודה שבזמן ההריון קצת חששתי מהשינוי הצפוי … (היום אני עמוק בורוד-סגול- טרום קוקיות) המוביילים מקסימים! אשמח לדעת מאיזה חומר עשויות הצורות

  • היי, כל אחד כותב תגובה מהמקום שבו הוא נמצא. אף אחד לא יוכל להגיב בצורה נקיה לגמרי. ובאיזה שהוא מקום, אנשים הרבה פעמים אומרים דברים כדי לנחם את עצמם, או להיטיב עם עצמם. זה לא מרוע, זה פשוט כך קורה. זה גם כמובן לא תמיד כך, אבל איכשהו, סביב ילדים, זה כמעט תמיד קורה כך.

    מיס פטל יקרה, אני לא בטוחה שאני יודעת להגיד מילות נחמה. אני לא יודעת אם יש.
    אני רק יודעת לומר לך תודה על השיתוף, שאני בטוחה שהוא לא פשוט.

  • כל מי שמכיר את שלושת הבנים המדהימים שלי, יודע שזכיתי. מעולם לא ניחמו אותי כשנולד לי ילד. לעומת זאת, כל פעם שאחת האחיות שלי או מי מחברותיי הקרובות מתבשרת שתהיה לה בת, מסתכלים עליי ומזכירים לי שאני יכולה לנסות שוב. אני לא רוצה "לנסות". מבחינתי, שלושה ילדים (ועוד בנים) זה די והותר. הסביבה לפעמים רואה את זה אחרת. וכן, מותר להתאכזב ולקוות ולייחל לדברים אחרים. זה לא אומר שלא אוהבים את מה שיש, זה רק אומר שחושבים לפעמים על מה שאין. ואני מרשה לעצמי להגיד את זה גם ליד אחותי היקרה, שעוברת טיפולי פוריות ומצפה לילד.
    מיס פטל היקרה, תמיד תהיה צביטה בלב בחנויות בגדים, במחלקת הבנות. תמיד תחפשי למי לקנות מתנות מתוקות וורדרדות. אבל גם תמיד תחזרי הביתה בידיעה שזכית בבנים נפלאים. כך אני מרגישה. ואני מאחלת לך הרבה סיפוק ושמחה.

  • הו לא, יקרות, חלילה המטרה כאן לא היתה לצער אף אחת.
    אינני מחפשת ניחומים וחיזוקים, יש לי שלושה בנים מדהימים ואני מברכת עליהם ושמחה בהם בכל יום.
    מטרת הפוסט היתה לשעשע בלבד, הוא נכתב בציניות האופיינית לנו, ולא התכוונו לפגוע ברגשותיו של אף אחד ואחת.

  • יכול לנחם מישהי אם אומר שלי יש 4 בנות וגם אז ישנן תחושות של החמצה על מה שלעולם כנראה לא תהיה לי הזדמנות לחוות…………..
    ד"א, המוביילים מקסימים, אבל נראה לי שלא הבנתי משהו?????? הוראות ההכנה הן רק בתמונות??????????
    אני בכל אופן לא מצליחה להבין איך מכינים אותם. יש אולי לקנות את העיגולים והפרפרים חתוכים ומוכנים?????? איפה?? מאיזה חומר זה??

  • אני מעריצה אותך על הכנות שלך.
    כל אחד רוצה שיהיו לו ילדים משני המינים.
    זה ברור, מובן וטבעי.
    חברה טובה ילדה עכשיו את ביתה הרביעית, ובתוך השמחה הגדולה,
    הייתה גם אכזבה קטנה…
    אני חושבת שאת אמיצה לשים את הדברים על השולחן. כי הרי מצופה מאיתנו לשמוח. לא?
    ונשים מסתובבות עם התחושה הכבדה הזו ש"אני מרגישה קצת אחרת, מה לא בסדר בי?"
    שלחתי לחברתי קישור של הפוסט שלך.
    כל הכבוד לך!

    וכמובן, המוביילים הורסים.
    מוכשרת שכמותך!

  • אני הבנתי את זה…
    כאמא לשלושה בנים – ובת!!! – מבינה את רגשותייך לגמרי…
    אני מודעת היטב לקשיי פוריות שיש לנשים רבות (אחות בתחום הזה) – אבל מטרת הרשומה (להבנתי) היתה להביע התבאסות אישית מחיים נטולי ורדרדות והלו-קיטי, ולא חס וחלילה להצטער על קיומם של בנים בחייה של הכותבת המקסימה..

  • טוב, מודה שקצת התעצלתי 😉
    אני אוסיף הוראות מפורטות בערב.
    בינתיים – העיגולים והפרפרים מבריסטול, אפשר לקנות באטסי. את העיגולים חתכתי בעצמי ואת הפרפרים קניתי.

  • שתי חברות שלי ילדו בשבוע שעבר (בהפרש של יומיים) בת אחרי 4 בנים, כך שאם את רצינית יש עוד סיכוי… 🙂

    וגם אני מאמינה שהיות וזה בלוג פרטי שלך, וגם אם שוכחים את סגנון הכתיבה המקסים והאופייני שלך ומתייחסים ברצינות לתוכן – יש לשמור על כבודך. להטיף לבעלת בלוג ולרדת עליה נראה לי לא ממש לעניין, בטח לא בתגובות גלויות (תמיד אפשר לפתח דיון במסר אישי). הבלוג הוא "הבית", המקום הבטוח של הבעלים (אלא אם כן הוא בסגנון פובליציסטי שמכוון לשכנע ולפתח דיונים), ולא שייך לגרום לעגמת נפש שאינה מתאימה לרוח המקום.

    נשיקות כחלחלות (לבנים)…

  • וואו, הוייסה, בנות! מי שמכירה קצת את אופי הכתיבה של מיספטל יודעת שהדברים נכתבו בקלילות ובציניות.. hold your horses…

  • אותי זה דווקא הצחיק…אבל אולי בגלל שלי כן הצליח ואחרי שני בנים הגיעה הגברת הנכספת…חייבת אבל לציין, שהיא עדיין לא בת שנה אבל מאסתי בורוד. זה מייגע ומשעמם…
    בכל מקרה, שלושה בנים זה מכו-בד וכידוע, גם מרזה 🙂

  • אני גם אמא לשלושה בנים והחלום שלי היה שלוש בנות…
    בהריון השלישי הייתי בטוחה הפעם זאת בת בלי שום ספקות. בתחילת ההריון, כשחברה סיפרה לי שהיא בהריון עם בן שלישי חשבתי בפנים לי זה לא יקרה….
    לא הייתי מחליפה אף אחד מהילדים שלי. כל אחד מהם הוא אוצר מדהים ויש משהו קסום בכנופייה הקטנה בבית שלי.
    אבל ברור שמרגיש לי קצת חסר. חסר ורוד. חסרה בת.
    לכל אחד יש קשיים משלו. מי שקשה לו להכנס להריון מקווה רק שיהיה ילד/ילדה. מי שאין לו בעיה בתחום מעיז לחלום על איזה מין הוא רוצה.
    לכולם יש חלומות והחמצות וזה תלוי רק במצב האישי של כל אחד ואחת.
    זה לגיטימי לגמרי לרצות בת בדיוק כמו שזה לגיטימי לרצות להכנס להריון.

  • יש גם ילדים באפריקה שאין להם מה לאכול ויש אנשים שגרים ברחוב ועד אינסוף כאב ועצב בעולם.
    כאב אחד לא מבטל כאב אחר ושפע במקום אחד לא מבטל צער על מחסור במקום אחר.
    האם היה עולה על דעתי לכתוב לך לשמוח בחלקך שיש לך איפה לגור ומה לאכול וילדים הם מותרות? בחיים לא.
    צר לי על הדרך שאת עוברת, המון הצלחה וילדים בשפע! 🙂
    מדווקא אחת שיודעת (ילד מהפריית מבחנה)

  • וואו! כמה יצאו פה מפרופורציות!
    מבינה את הסיטואציה- גיסתי מנסה כל פעם להביא בת- בקצב שלה היא כבר יכולה להקים קבוצת כדורגל!
    ובהקשר של בנות- את מוזמנת להלוות את שלי עד שיימאס לך!
    XOXO

  • בתור אחת. שזכתה לילדים מכל המינים
    (בן, בת שחושבת שהיא בן, ובת שהיא בת, מאד מאד בת..)
    אני יכולה לנחם שרק בנות זה גרוע יותר!
    חופר עד בלי די
    עשרה בנים הייתי מגדלת באנרגיה שגוזלת בת אחת…

  • כל כך מבינה אותך. גם לי היו רק אחים בנים. וגם לי יש שני בנים משלי.. ואת השלישי לא העזתי לנסות. לאחרונה אימצתי כלבה. גם סוג של בת… המוביילים נהדרים כמו כל הבלוג שלך.

  • מותר לך להרגיש כך. מאוד טבעי הרצון לשני מינים… וזה לא סותר שתאהבי את הבן השלישי אהבה שלימה ומלאה! חיים פעם אחת והכמיהה שלך מובנת….! שיהיה בשעה טובה!

  • אני אמא גאה לארבע בנות נסיכות!!! בהריון הרביעי הרופא ביקש להרגיע אותי ולנחם…
    אמרתי שאין צורך!!! כי כשעוגה יוצאת מושלמת,אני לא מעוניינת לשנות את המתכון;) יש לי בנות נהדרות! מקסימות! מכל הגוונים…כל אחת והאופי שלה..וזה מה שיפה..השמחה שיש בבית..הן מרגשות אותי כל יום מחדש 🙂

  • קוראת שנתיים אחרי פרסום הפוסט אבל…..

    כאמא ל-3 בנים אני תמיד חושבת שאם אמא אחרת כותבת בלוג ככ יצירתי עם קינוחים וחדי קרן בטח יש לה בנות (ואז מתגנבת צביטה קטנה לליבי)…..
    אז זהו שלא!
    הפוסט שלך היה חמוד ומשעשע ואני מזדהה מאוד.
    המוביילים מקסימים 🙂
    בטוחה שיש לקנות כאלה צורות במלא חנויות יצירה ומקס סטוק וכו, רק היום ראיתי כאלו כוכבים לקישוט מסיבות סילבסטר 🙂